חינוך

ערב אחד, בעודו טרוד במתן פתרונות לכמה מקרים דחופים, הוא קיבל שיחת טלפון על יולדת המצויה ללא כל עזרה וסכנת התמוטטות מרחפת על ראשה.

ילד הקולט כי ה"רגש" אינו רצוי אף בחדרי חדרים, יבשילו בו עם הזמן זרעי פורענות של קונפליקט עצום

אלה הם רגעיו של מנהיג, רגעים בהם עליו לדעת לשדר רוגע וסמכותיות אשר תשרה סביבו את התחושה כי הוא בוודאי יודע את אשר לפניו…

לעיתים נראית הרכבת בטרם נסיעה, כשהיא נוסעת מעט לאחור, ואז, בתנופה אדירה, פורץ הקטר ומושך בעוז את שרשרת הקרונות

כוחה של מילה רב ביותר וכל עוד משתמשים בה בתבונה הרי שאין קץ לעשייה החיובית המגיעה בעקבותיה ולעיתים נוטים אנו כבר לשכוח מהמילים הטובות אותן אמרנו שלא בשימת לב מספקת, אולם מקבל המחמאה לעולם לא ישכח זאת.

הילד בן ה10 בכיתה קטנה הוא מתנהג בצורה לא לגילו למשל הוא עושה פרצופים ותנועות עם הגוף..

לצאת ממצרים ברמה הפיזית, היה ברגע אחד. אבל להוציא את מצרים מתוך הלב של בני ישראל, מתוך התודעה – זה תהליך. לשם כך צריך זמן של הזדככות ותיקון על מנת שיהיו ראויים לקבל את התורה.

חוקרים רבים ניסו למצוא סיבות לתופעה המדאיגה, כי לאחר החגים מספר הזוגות המבקשים להתגרש, עולה. איך זה קשור לחגים? לאורחים שמגיעים? לארוחות בהם שמבלים יחד? תאוריות והשערות רבות נאספות סביב נושא זה.

הילד או הילדה שעונים לנו תשובות קצרות, ולא מכבירים במילים. הילד ולעיתים הנער שמעדיף לשתף חברים, אך לא אותנו, ההורים. איך פועלים נכון עם ילדים מופנים? ויותר חשוב מכך, האם ניתן לעשות שינוי במצב?

כשהתעודה מגיעה לידנו, על מה אנחנו מסתכלים קודם? על הציון באנגלית, או על ההתנהגות? ובעיקר, ממה אנו מתפעלים יותר, ממילות ההערכה של המורה על המידות הטובות, או מהציון הגבוה בחשבון?