חינוך

אשתי אוהבת לארח, (לפחות כך היא טוענת). לי לעומת זאת קשה מאוד כשאנחנו מארחים… מה עושים? אשמח לעצתך בעניין…

הם צפו בחליבה והמלמד שם לב לכך שלפני חליבת כל פרה חולב אבי כל פרה חליבה ידנית אחת. התעניין הלה לדעת מה פשר הדבר..

לא משנה כמה פישלנו או אכזבנו, זה הזמן לצאת לדרך חדשה. לבקש אחרת, לרצות אחרת, ולהאמין בכוח שלנו להתחדש. מה שהיה היה, אנו משחררים וממשיכים קדימה.

חוויה של רגשות אשמה מוכרת לרבים מאתנו. התחושה הפנימית שאני לא בסדר, עלולה להחליש. פעמים רבות רגשות אשמה נובעים מדימוי עצמי נמוך או חוסר בטחון סביב ענין מסוים, או גם מחשיפה מרובה לביקורתיות ולמסרים חוזרים של אשמה. האם אפשר לשחרר מאיתנו את רגשות האשמה? בואו ננסה יחד.

קשה? כדאי לזכור שזה בדיוק חלק מהעניין. אפשר לקחת זאת גם כאתגר חווייתי. אבל בסופו של דבר מובטח השכר – 'לגעת' ולממש את החלומות שביקשנו לממש, כל אחד בתחום שלו.

ככל שנשקיע בחיזוק האהבה בנינו, כך נצליח לצמצם מראש את תדירות המריבות ואת עוצמתן. האהבה נותנת לנו כוח לוותר, "לדלג", לפייס. ולראות את הטוב.- חלק ב'

לכל זוג ישנם מחלוקות לעיתים. יתרה מכך לכל זוג ישנם נושאים בהם קשה, ואולי אפילו בלתי אפשרי להגיע להסכמה. דוגמא פשוטה: אישה שמבחינתה לצאת לנופש

גדלתי במשפחה "קרה". משפחה שבה לא אומרים מחמאות, לא מילים טובות, וגם לא מדברים על רגשות. לאחרונה אני מרגיש שאשתי מתוסכלת מכך שאני לא מצליח להחמיא לה. • לכל שאלה – תשובה

יש אנשים שעסוקים בלנהל את העולם כולו ונכשלים רק במשימות של עצמם. יש להם שאיפות גדולות והם נופלים בקטנות. רבי שמעון בר יוחאי, בעל ההילולא, מלמד אותנו איך לפעול נכון

המצב המאתגר והלא נעים זמנית של חוסר שלום בית מושלם, הירידה מסוימת, יכולה באופן פרדוקסלי לגלות את האוצרות הרגשיים הטמונים בנו אחד כלפי השני, להציפם אל המודע וללכת מחיל אל חיל בחיזוק האהבה ואחווה שלום ורעות שכל כך נדרשים ויסודיים בבית יהודי