מעשה שהיה

נס מהלך

"תנו לי לנסות לעשות משהו!" התחנן הפרמדיק. "אם אתה רוצה מאוד לעשות משהו, קח את הסדין הלבן וכסה את הגופה", קבעו

באשוויץ גיליתי את אלוקים

בכוחותיו האחרונים קם היהודי על רגליו ובשתי ידיו המלאות בוץ דחף בחוזקה את החייל ולכלך את מדיו. בכך חרץ את גורלו.

המריבה ששככה

לשונה של הרבנית דבקה לחיכה. לבה הלם בקרבה: האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?

מתן בסתר

הגיע יום שישי והחידה נפתרה. הרבנית אמרה לו שהיום לא תוכל לנסוע בעצמה, וביקש שיעשה זאת במקומה. חס"ד הביע מיד את נכונותו, והרבנית המשיכה: "בקומה שלישית במרכז הרפואי, בחדר שמספרו כך וכך, מאושפזת גברת פלונית"…

וכל מאמינים

מאוחר מאוד בלילה שם לב ר' מנדל כי ברנש מסוים, ששכב על דרגש עליון, מביט בו במבט נוקב …

איחור מתוזמן

כצעד אחרון, העלה על הכתב פנייה אישית למזכירו הראשי של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, ובה תיאר את המתנתו המייגעת לתשובת הרבי וסיים בבקשה נפשית למצוא עבורו את המכתב האבוד…