על הפרק

בני יעקב בעולם המודרני

ישנם כאלה, ובפרט אלו הרחוקים מרחק רב מחיי היהדות, רואים ביהודים שומרי המצוות כנציגי הדור הישן. וכאשר הם נתקלים באדם צעיר הרכון על אחד מספרי התורה

מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה?

אמנם הטעם הפשוט לאכילת מצה מבואר בהגדה: "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ", אולם, הדקדוק הקפדני בשמירת המצה מחימוץ והאיסור החמור של "חמץ –

4 מפלגות – 4 דרכים

סיפורי התורה בכלל, וסיפור יציאת מצרים בפרט, מהווים עבורינו "לקחי מלחמה" חשובים, אותם יש לנו ללמוד ועל פיהם וברוחם להתנהג.

מלחמה במחלוקת

כאשר אדם מרגיש את עצמו ל"מציאות מנופחת" עלול הזולת להיתפס בעיניו כאיום על 'מציאותו'.

לא לפספס את המטרה..

בימים שבהם השחיתות נפוצה, ומעילה בתפקיד לא נדירה עוד, לא מובן למה כינה משה "רשע" אדם שרק הרים יד ולא פגע (עדיין)? • ישראל הלוי על תכלית בריאתו של האדם ע"פ פרשת השבוע

שביתה, ולא של ההסתדרות…

כזו שביתה עוד לא היתה. המשק כולו היה משותק במשך שנה שלימה, במהלכה לא התנהל משא-ומתן בין המעסיקים והפועלים. איש לא העלה דרישות כלשהן ; לא תוספת שחיקה, לא פדיון דמי מחלה ואף לא פרמיות למינהן • בסוף השנה חזרו העובדים למלאכתם. המתח המעמדי פג מעט, פריון העבודה עלה, וזאת למרות שאיש לא שילם לעובדים דמי אבטלה. אם-כך, ודאי תשאלו, מדוע התקיימה השביתה?

לנקות בשמחה

קחו, למשל, את הנושא המרכזי של חודש אלול – התשובה. בלי אור החסידות, תשובה מתקשרת עם אווירה קודרת, רצינית עד אימה, עם בכי, עם סיגופים ותעניות, עם נפש ממורמרת ומיוסרת • באה החסידות ומלמדת, שגם התשובה יכולה לבוא עם חיוך ושמחה, עם מרץ ורעננות, עם ריקוד ועליצות-הנפש – ואין שום סתירה בין השניים.