עברית

במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ : "כי האדם עץ השדה", היינו, שפעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן..

קודם נתינת התורה לעם-ישראל הוצעה התורה לכל אחת ואחת מהאומות שלא הסכימו לקבלה. רק עם-ישראל ניאות מיד וענו: "נעשה ונשמע". והשאלה היא וכי הקב"ה לא ידע מראש שהאומות לא ירצו לקבל את התורה, ואם-כן, לשם מה הציע להם בכלל?

חותנו של משה, יתרו, עבד על כל סוגי העבודה זרה באותה תקופה, שומע על הנסים שקרו לעם ישראל ומחליט להצטרף, על איזה נסים שמע יתרו? אומר רש"י "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" מה מיוחד בניסים אלו שנתנו ליתרו את הכוח למהלך הגדול שלו?ומה בעצם אנחנו לומדים מכך?

חשיבותו של ט"ו בשבט בלוח היהודי איננה אגרונומית בלבד, שכן במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ: "כי האדם עץ השדה" • פעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן • ישראל הלוי מגיש: "העץ – ידידו הטוב של האדם".

בשבת הקרובה – יו"ד בשבט יציינו רבבות חסידי חב"ד בעולם את יום ההילולא של האדמו"ר הקודם (תש"י), רבי יוסף יצחק שניאורסון, שנודע במלחמה הנחושה שניהל

הגעתי לבית-הכנסת הזה, שמתפלליו דוברי יידיש, ומצאתי חן בעיניהם.  "באתי אל הרבי ושאלתי אם לקבל את  ההצעה. השיב הרבי: ’בית-הכנסת הוא בית-הכנסת, אבל השמש איננו מוצא חן בעיני’..

התנועה הקטנה הייתה שבורה ורצוצה, אבל לרגע לא נעצרה. הם ידעו שלרבי יש חתן מתאים. הם גם ידעו שהוא מסרב בכל תוקף לקבל על עצמו את נשיאות התנועה, אבל הם היו נחושים..

הגאולה ממצרים מהווה דגם לגאולה העתידה, כדברי הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". במדרשי חז"ל יש הקבלות רבות בין גאולת מצרים לגאולה האחרונה ובין הגואל הראשון לגואל האחרון. מצד שני, בהרבה מובנים תהיה הגאולה הנוכחית שונה מגאולת מצרים, עליונה ממנה ושלמה ממנה/

השבת, בה נקרא בתורה את פרשת בשלח, נקראת גם כן "שבת שירה", וזאת משום שבקריאת התורה מסופר על "שירת היום" אותה שרו משה ובני ישראל. שירה זו מסמלת את הכרת העם בהשם לאחר שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים • יהדות על רגל אחת

מאמר החסידות האחרון של הרבי יוסף יצחק זצ"ל – שהפך לצוואת חיים – מאתגר אותנו לגלות את ה'גן' שבתוך העולם. לא להיבהל מהקשיים ומהרוע, אלא להוביל את העולם לתכליתו ולייעודו, כפי שקבע לו הקב"ה.