עברית

הילקוט

הבה נקיים שיחת היכרות עם אבני הדרך שנאספו אל ילקוט החיים שלנו…

ה'דוגמא האישית'

  ה'דוגמא האישית' הוא כידוע, הכלל ראשון בחינוך. הילד, בפרט בגיל הרך, הוא ה"חקיין" הגדול ביותר עלי אדמות. ובעצם התנהגותו משקפת באיזשהוא מקום את התנהגותינו

אי עשייה מול עשייה

כוחה של מילה רב ביותר וכל עוד משתמשים בה בתבונה הרי שאין קץ לעשייה החיובית המגיעה בעקבותיה ולעיתים נוטים אנו כבר לשכוח מהמילים הטובות אותן אמרנו שלא בשימת לב מספקת, אולם מקבל המחמאה לעולם לא ישכח זאת.

הלוחם שכבש את מירון

הוא זוכר היטב את הימים ההם: "זה לא היה פשוט. היה צריך לנקות את כל השטח ממוקשים. בל"ג בעומר הייתה התלהבות גדולה וכל הלילה רקדנו ושמחנו. באותו לילה היה ברור כי תוקם התיישבות במירון…

למטה

ישנם מצבים בהם עומד האדם בפני שוקת שבשורה, אין הוא יודע כלל כיצד עליו להמשיך ולמשוך את עגלת חייו, המעמסה נראית בלתי נסבלת וכלל אינו יודע עם מה וכיצד יקום אל יום המחר…

לצלוח את החבל האחרון

כבר בנאום הכתר שלו הרבי אמר: דורנו הוא דור אחרון לגלות דור ראשון לגאולה. בשנים האחרונות ממש הרבי הביא אותנו כבר אל השיא: "הדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה"

מה שלמדתי מבערל'ה…

"אני בן 82, אאמינו לי, האמנתי לדודה שלי, אני עדיין מאמין לה! אני עדיין מחכה, 80 שנה ואין יום שאני לא מחכה!…

שחרור שמתיר דם יהודים

למה אמור דינם של המחבלים להיות שונה מדינו של כל פושע ורוצח? אלה רוצחים נתעבים, פושעים שפלים, על-פי כל אמת-מידה. איך בכלל עולה על הדעת לשחררם?!