בלוגים

צרח באוזניי בני מענדי, בעודי סוחט את דוושת הגז לברוח כל עוד נפשי בי מ…עירי שלי ♦ מיוחד ממנכ"ל 'חב"ד שעל אתר'

השאלה שאני שואל את עצמי היא, האם אנו תמיד זוכרים למה אנחנו מדליקים נרות חנוכה? איזה ניצחון אנו מציינים, ואיזה חושך בדיוק באנו לגרש? ● בלוג

מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו את שירי פורים.. ואז התקשרה חברתי, שליחה במקום מבודד, ושאלה: "אולי נחזור הביתה?". ברגע של משבר, נזכרתי באסתר המלכה

אממה, מסתבר שבשביל תחושת שובע לא מספיק להזין את הגוף, יש להזין גם את העיניים, וה'מן' לא עשה את העבודה..

קשה להעלות על הדעת ניגוד קיצוני יותר ומעבר חד יותר מהאווירה השוררת אצלנו בישראל לאווירה השוררת כאן בשוויץ…

בימים שבהם נאבקים בעלי ונשות מנהיגינו על אור הזרקורים, מהווה הרבנית חיה מושקא שניאורסון, שהלכה לעולמה בכ"ב בשבט תשמ"ח, מודל אחר: היא היתה יכולה לזכות לכבוד רב בזכות בעלה, הרבי מליובאוויטש, אך העדיפה לא להיחשף.

עשרות אלפים השתתפו בטקס לזכרו של האיש שהפך לאגדה בחייו, מר נלסון מנדלה, שהיה הנשיא הדמוקרטי הראשון של דרום אפריקה, לאחר סיום האפרטהייד ● העסקן החב"די מניו יורק ר' אברהם ברקוביץ שמע ממנו לפני שנים: "זכור, ראביי צעיר, אתה מייצג את ערכי ה'בייבל' [התנ"ך]: כל בני האדם הם בנים של אלוקים, ונבראו בצלם אלוקים, ללא הבדל גזע, צבע עור או דת" ● מאמרו של הרב ברקוביץ' שכתב לזכר המנהיג שהעולם ליווה למנוחות הוצג גם באתר הבינלאומי של CNN

אמא שלך היקרה ויתרה על הקדושה והכבוד של מערת המכפלה, כדי להיות שם עבור ילדיה כשהם זקוקים לה, כי ככה זה אצל ’יידישע מאמע’ היא מוותרת על עצמה למען ילדיה

את מה שאתה רוצה תן לה'.. כשהרצון שלי מתנגש ברצונו של הקב"ה אוותר על רצוני ואמלא את רצונו.