חינוך

שנות הילדות חלפו להן ביעף, עתה הוא אדם בוגר. הוא התמקם היטב במשבצת הַטַיָח. כל מחדל מטויח על ידו ביד אמן..

ישנם תחומי עניין עליהם הוא ימתח קו ויקבע את דעתו עוד בטרם הוא ישמע על תכולתם, הוא ימהר לשלול עוד בטרם נפרשה בפניו היריעה על כל מרכיביה.

בחיי הרווקות ישנן הרבה פינות מעוגלות ומשויפות למשעי, אין כל חובת דיווח, הרשות נתונה והחנווני אינו רושם וכל הרוצה ליטול יבוא

"אם סמכות, אז שתהיה כאן סמכות אחת בלבד! אנחנו החלטתי ואתם תבצעו…"

יש המוסיפים כהנה וכהנה על כל אירוע שהיה ויותר מכך על זה שכלל לא היה, אוי כמה גדלה מבוכתם אשר מציאות החיים שלהם נפגשת במציאות האמיתית

הבה נקיים שיחת היכרות עם אבני הדרך שנאספו אל ילקוט החיים שלנו…

זה לא שעל האדם חלה החובה להתהלך עם מסנן צמוד אל פיו ולהעביר בעדו כל אמירה שלו, אולם לחלוטין חשוב מאוד שכל אמירה תהיה תוצר של חשיבה מקדימה. חשיבה על הדרך בה תתקבלנה אמירותיו תוך שקלול מלא של רגישויות הזולת.

אנשים רבים חווים נפילות רגשיות בחייהם כתוצאה מאירועים שונים, או מתשובות שליליות שהם מקבלים, או שסתם קמו בבוקר בלי מצב רוח – האם יש מתג שאפשר לסובב אותו ולשמור על מוראל גבוה?