שאלה: שלום! אני מורה לכיתה ותלמידים רבים. זה די טבעי כאדם שיש לי תלמידים שאני מאוד מחבבם באופן אישי. כתוצאה מכך אני משקיע בתלמידים אלו באופן
אדם ניחן ביכולות הטבעיות להציב גבולות וסייגים בין הדברים הנוחים והמתאימים לו ובין אלה שאינם תואמים את דרישותיו. לכאורה, מתכון לאידיליה, אלא שלא תמיד כך הם פני הדברים.
מסתבר כי הכול תלוי בצורת ההסתכלות של האדם על מהלך חייו ■ ההבדל בין אי שפיות לאי של שפיות מצוייה במרבית המקרים בידיו של האדם
שיחה בין שניים היודעים היטב את מעמדם ומכירים ביכולותיהם, תמיד תתנהל תוך מתן מקום של כבוד הדדי
אחת הסיבות שים המלח מכונה "ים המוות", הינה משום שהוא עסוק כל העת בקבלת מים ממקורות שונים ומעולם לא העניק חיים לזולתו…
חינוך מפנק באופן מוגזם בונה דמות אנוכית המביטה על כל העולם במבט שאינו תואם מציאות. כשהדברים מגיעים מתוך רצון אדיר להשלים חסכים אישיים ומתן פיצוי עצמי, הרי שיש לבלום את המהלך בעודו באיבו.
לבני יש בעיה בלרכוש חברים החלפנו כבר 2 מסגרות על מנת שירכוש חברים אבל שוב הוא נשאר לבד…
יש בנו כל כך הרבה יכולות וכישורים שקיבלנו שאנחנו מכירים בהם, אבל בכל זאת ההרגשה בלב היא חמצמצה, מה שמוביל אנשים רבים לכשלונות בחייהם. למה זה קורה ואיך מתגברים על כך?
פעמים רבות התבקשתי ונשאלתי – מתי תוכלי לכתוב משהו על דחיינות? אבל איכשהו תמיד דחיתי את זה. "אכתוב על זה לעלון הבא…אבל החלטתי… לעשות דוגמה אישית! כשכותבים על תופעת הדחיינות, צריך לכתוב על כך- והיום!
גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה "נודניק". ושוב "נודיניק". ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה "נודניק.. אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר.. אז מה קרה לי?
אנחנו זמינים לכל שאלה
02-5354960
מחכים לכם בבית חב״ד
הנחלים 770, פארק אדומים
שעות הפעילות שלנו
ימים א-ה: 9:00-17:00
