למרות שלא קיימות היום ערי מקלט, יש ברעיון הרוחני העומד מאחוריהן הוראה למעשה בפועל בחיינו היום יומיים • יש לצאת ל"פרשת הדרכים", שם מצויים יהודים שאינם יודעים לאיזה כיוון ללכת, להתייצב כשלט חי ולהנחותם: "מקלט! מקלט! פנו ימינה אל הדרך הנכונה".
תכונתו העיקרית של האמן היא היכולת שלו להתנתק מן המראה החיצוני של העצם אותו הוא מצייר. הוא חייב להיות מסוגל לחדור למהות האמיתית של העצם ולהמחיש את התרשמותו בתמונה בעלת מימדים גשמיים
העולם המתאחד נגדנו בשם המוסר עם דו"ח גולדסטון מזכיר את הבדיחה על העורב והזמיר שנפגשו במעבה הג'ונגל
נהרות אדם שטפו את הדרכים המובילות לכותל המערבי, למערת המכפלה ולקבר רחל. זו הייתה ההתרגשות הטבעית של בנים השבים לארצם, "ושבו בנים לגבולם"
הדאגה לזולת, הרצון לעזור גם לאדם בלתי-מוכר, המעורבות והאכפתיות – הם ממאפייניו המובהקים של האופי היהודי. מהו הגבול למעורבות בחיי הזולת?
באקלים התרבותי החדש רוח ה'מוסריות' היא הנישאת ברמה, עד שגם המורשת היהודית כבר עומדת למשפט. מי שאינם מבינים את סיפור נס פורים תוהים למה תלו את המן ובניו
זה לא מכבר התרגלנו לתגבור התפקודים הגופניים שלנו: יש לנו מחשב המגביר את מהירות החישוב ואת נפח הזיכרון, ויש אמצעי תקשורת שמשפרים את יכולת התקשור שלנו. אך מה בדבר הגברת הכוח הפיזי?
לאחרונה מתרבות העדויות לכך שתופעת ההתמכרות מתרחשת כבר מהסיגריה הראשונה. שינויים מבניים במוח מתחילים להתרקם כבר עם מנת הניקוטין הראשונה.
יהודים שומרי שבת אינם מופתעים מהעובדה שדווקא שמירת השבת מביאה שפע וברכה ■ "ויקהל משה . . ביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון להשם"
מי מכיר כיום את הוויכוח האמיתי שהתחולל לפני למעלה משמונים שנה בשאלת הציונות?
