קצר ולעניין

יהודי התאונן לרבי מקוצק על בנו שאינו דואג לו לעת זקנתו. "כל ימיי חסכתי לחם מפי כדי שלא יחסר לבני דבר, ואילו עכשיו הוא מתנכר לי", הביע את כאבו.

בשלב מסויים התייצבו הצעירים מול רבי מרדכי, חיקו את תנועותיו וצחקו לו. החסידים התרעמו על התנהגותם החצופה ורצו לגרשם…

ה’חפץ חיים’ ניסה לשכנעו לקבוע עיתים ללימוד תורה. העשיר התנצל ואמר: "אין לי רגע פנאי; מבוקר עד ערב אני טרוד בעסקיי"…

הוא פרץ בבכי וקרא: " אני משקיע מאמצים רבים כדי לעזור לעניים, "אך מה ערך לכל מעשיי הטובים, אני מרגיש שהדברים לא נעשים באמת!"

שאלו את רבי אלימלך מליזנסק, למה באים יהודים ומבקשים ממנו את צורכיהם, זה בנים, זה פרנסה וזה בריאות, וכי התחת אלוקים הוא?

"ומה עושים תושבי אניפולי כשמישהו מהם חולה?". שאל הצדיק: "וכי מה יעשו? הם צריכים לבטוח בקב"ה שישלח להם רפואה מן השמים"…

בכניסה לעיר נתן לעגלון את אדרתו והורה לו לשבת בתוך העגלה, ואילו הצדיק לבש את בגדי העגלון, ישב על מושבו ותפס את המושכות…