על אבנים ולבנים

השיעבוד הגדול עליו אנו קוראים בפרשת השבוע בו השתעבדו עם ישראל במצרים, וכפי שהתורה מתארת שהיה "בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה". והשאלה היא: הרי עשיית הלבנים הייתה חלק ובכלל "כל עבודה בשדה" ולמה זה התורה כותבת זאת בנפרד?

בבית חב"ד בבלגיה היה סטודנט שהתקרב מאוד ליהדות. הוא קיבל על עצמו שמירת שבת, הגיע לתפילות באופן קבוע, אך מפעם לפעם היה נעדר לתקופה.

כשהיה חוזר, היה השליח מבחין כי הוא עצוב מאוד. אבל כאשר שאל והתעניין, התחמק הסטודנט ואמר: הכל בסדר.

אך לאחר שהדבר נשנה, השליח שוב שאל. ענה לו הסטודנט: "מצד אחד, כמו שאתה רואה אני מאוד מתחבר ומתקרב ליהדות, ומצד שני יש לי חברה גויה, ואנחנו רוצים להתחתן".

השליח הציע לו לבוא איתו לרבי. בעומדו בפני הרבי, אמר: "רבי, אני מאוד מתקרב ליהדות, אבל יש לי חברה גויה".

הוא היה בטוח שעכשיו הרבי יסביר לו כמה זה חמור, אך להפתעתו הרבי אמר לו: "אני מקנא בך". הרבי ממשיך והסביר לו: "ניסיון הוא סולם איתו אפשר לעלות ולטפס למעלה או לרדת למטה, ככל שהניסיון גדול יותר כך הסולם גדול יותר, סולם כזה גדול כמו שלך מעולם לא היה לי ולכן אני מקנא בך".

כמובן שהדברים פעלו על הבחור והוא בחר לטפס על הסולם בדרך הנכונה.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על השיעבוד הגדול שפרעה שיעבד את עם ישראל, והתורה מתארת שהוא שיעבד אותם "בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה".

נשאלת השאלה: הרי עשיית הלבנים היא גם חלק מ"כל עבודה בשדה" ולמה זה כתוב בנפרד?

מוסבר בתורת החסידות שהלבנים היו עיקר העבודה של עם ישראל, וגם כשעבדו בשאר העבודות הדבר המרכזי שעשו היה לבנים.

ידוע שמצרים היתה כור ההיתוך של עם ישראל ומה שקרה במצרים מלמד אותנו לכל החיים שלנו.

עבודת השם של כל יהודי בעולם היא לעשות לקב"ה דירה כאן בעולם. כאשר בונים דירה אפשר לבנות מאבנים ואפשר מלבנים. מה ההבדל? אבנים הם מעשה שמיים. האדם צריך לפעמים רק לחצוב או לסתת, אבל האבן היא בריאה אלוקית. לעומת זאת, לבנים הם יצירה של האדם שלוקח חומרים ועושה מהם לבנה.

בעבודתנו בעולם הזה יש גם שתי עבודות כאלו: יש את העבודה היומיומית של האדם, כשהדברים הולכים בקלות ואנחנו צריכים לקחת את חפצי העולם ולהשתמש בהם לקדושה – שזה כמו לקחת את האבן המוכנה ולעשות ממנה בית.

אבל יש את העבודה היותר גדולה של האתגרים והנסיונות שזה "לעשות לבנים", ליצור מציאות חדשה בעולם. כלומר, לקחת את החושך עצמו ולהפוך אותו לאור; לקחת את הרע של העולם ולהשתמש בכוחו להשראת הקדושה בעולם.

זו הסיבה שעיקר העבודה היתה בלבנים. כי עיקר העבודה שלנו צריכה להיות בלהפוך את החושך לאור וליצור עולם הרבה יותר טוב, באמצעות הפיכת הרע לקדושה.

יהי רצון שנצליח במשימתנו ונהפוך את העולם הזה לעולם מואר ומתוקן, עולם שיהיה ראוי לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.