בלוגים

אז נכון, מדובר בחלקיק עלום ומסתורי, בלתי ניתן לראיה מוחשית או גילוי ממשי בשום דרך שהיא, אך כל המודלים מוכיחים שלא רק שהוא עצמו נמצא אי שם

אתה, בשביל הכמה מטבעות שתתן לו בדקת ובחנת את המכתב שלו. אני בכלל לא בדקתי את המכתב שבידו, הוא פשט יד ואני פשוט נתתי לו וזהו

לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוקי ואהבה פנימית לקב"ה, הניצוץ הזה מתעורר בזמנים ובמצבים מיוחדים אצל כל אחד, והציווי בתורה הוא לעורר את הניצוץ הזה ולהבעיר ממנו להבה

ברחוב הקאוסן המפורסם בבנגקוק, עומד שליח חב"ד ומחפש אנשים למנין. הבחור עם השיער הארוך, קעקועים והעגילים, לא נראה הטיפוס המתאים, אך לשליח חיכתה הפתעה..

"…הרבנית נמצאת כאן מדי פעם?", שואלת זהבה, מדריכת הקבוצה, את הבנות. הן מחייכות ומסבירות לה שזו שקיבלה את פניהם היא אשת הרב. חברי הקבוצה המבוגרת מביטים זה בזה בחוסר אמון מופגן. "הבנו שאת חלק מהצוות כמובן. אבל, משהו לא מסתדר פה", אומר אחד מהם לבסוף, "חשבנו שאת יחד איתן". "כמובן שאני ביחד איתן", השבתי בחיוך, "אנחנו משוחחות כבר שעות ארוכות"… • בלוג עם השליחה חני ליפשיץ בעמק קטמנדו – בירת נפאל

צרח באוזניי בני מענדי, בעודי סוחט את דוושת הגז לברוח כל עוד נפשי בי מ…עירי שלי ♦ מיוחד ממנכ"ל 'חב"ד שעל אתר'

השאלה שאני שואל את עצמי היא, האם אנו תמיד זוכרים למה אנחנו מדליקים נרות חנוכה? איזה ניצחון אנו מציינים, ואיזה חושך בדיוק באנו לגרש? ● בלוג

מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו את שירי פורים.. ואז התקשרה חברתי, שליחה במקום מבודד, ושאלה: "אולי נחזור הביתה?". ברגע של משבר, נזכרתי באסתר המלכה