בלוגים

הייתה התרגשות באויר הכיתה. אבל אז, ילדה אחת הרימה יד ושאלה בתמימות: 'בני ישראל, אכן חטאו אז. אבל אני, אני לא עשיתי שום דבר לא טוב במשך השנה. על מה עלי לבקש סליחה?'

כשנשב על הארץ במוצאי השבת, כמובן רק במקרה שחס ושלום משיח עוד לא יופיע, ונבכה את החורבן, אל נא נשכח שהחורבן הכואב הוא תחילת הבניה

אחים אלו, השבטים בני יעקב, מייצגים את כולנו, הם הרי ’בני ישראל’ אבות האומה, ומהם למדנו ערבות מהי.

בפעם הבאה שעולה השאלה מדוע בבית ספרנו, בכיתה או בבית שלנו שמים דגש יותר על הישגים וכישרונות ופחות על השקעה ומאמץ בהתנהגות.. לא נתרץ את התירוץ הנדוש.. אלא ניקח אחריות ונבין שהילדים שלנו מרגישים הכל!

בכל מקום בו שונאינו יביאו שנאה, נביא אנו אהבה, בכל מקום שהם יביאו מוות ל"ע, נביא אנו חיים, ובכל מקום בו הם יגדעו תפילה ותפילין נוסיף אנו בזה. ..

טוב.. אמנם שבועות כבר עבר, אבל על בלוג "חלבי" שכזה לא נוותר • "בשנה הראשונה לשליחותנו לסין רצינו לערוך לילדי הקהילה … "פסטיבל גלידה", רק שבשל המחסור בחלב .. במקום חלב איכותי וטעים השגנו כמות מצומצמת של חלב סויה .." • בלוג שליחות "כמעט חלבי" מסין הרחוקה

שאלתו התמימה של יהודי בקאזאן היכתה את השליח: האמנם? אשמנו מכל עם?! רבש"ע, הבט אל הסבל של יהודי עמך

כשמתמודדים עם הסתלקות של אדם קרוב אז אפשר לנסות להרגיע ולהסביר וזה חשוב. אבל התורה מכוונת אותנו אל המקום הנצחי ביותר שקיים, 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא לעלם ולעלמי עלמיא' ומהמקום הנצחי היחיד שקיים עלי אדמות נשאב את הנחמה.

מה יותר רע ליהודים: תאי גזים או תהליך ההתבוללות? שני סיפורים ותובנה אחת ליום הזכרון לשואה ולגבורה