עברית

היהדות איננה דת של הגשמת מטרות אישיות אלא של הגשמת מטרותיו של בורא העולם. כך נשלים את ייעודנו בחיים. כי ייעודנו בחיים הוא למלאות את שאיפותיו של הקב"ה ולא את שאיפותינו האישיות..

מעלת האדם היא שהוא נמצא בתוך העולם, עם המצוקות והקשיים, ולמרות זאת מצליח. דווקא הניגודיות שלו, העובדה שהוא בנוי משתי מהויות, היא שנותנת לו את היכולת לעלות גבוה יותר.

המרגלים • הוצאת דבה • החטא ועונשו • המצוות בדרך לארץ • המקושש • וגם: מצוות ציצית • על כל אלו ועוד בפרשתנו המוגשת בלשון קלה וברורה

מה עושים עם המילים שאין להם כיסוי במציאות? האם עדיף שלא לומר אותן בכלל? חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המילים וההבטחות, באות מתוך רצון אמתי. אלא שהיישום במציאות מורכב וקשה הרבה יותר (מהדיבור..).

אדם צריך לדעת לא את מקומו, אלא גם מאין הוא בא, מהן היכולות שלו, איפה הוא נמצא כעת ולאן הוא שואף להגיע. זה סוג של ’מפת דרכים’ שאיתה הוא יוכל להשיג הישגים ראויים בחייו.

אמנם שתי המשפחות שבאו בברית הנישואין היו מהמשפחות המכובדות והידועות בעיר, אך לא זו הייתה סיבת ההתרגשות. הסיבה הייתה רמוזה בכינוי שנתנו התושבים לאירוע – "חתונה של אהבת-ישראל".

השבוע בפרשה: לאחר חמש שנים של לימודי "תאוריה" מתחיל הלוי, בגיל 30, בעבודה המעשית במקדש • וגם: סדר מסעות בני ישראל במדבר

הצורך בפרנסה מניע את סוכן הביטוח להפריע לאדם אחר, ולהזכירו כי דברים בלתי נעימים עלולים לקרות לו… • טוב לתכנן תוכניות עבור חיים ארוכים..

מותר לחלום, ואפילו כיף לחלום, הבעיה היא שעת היקיצה, כשמתברר שאין ניסים לפי הזמנה, ושום מתנה לא צונחת משמים..

שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, מפלגות ורסיסי מפלגות. דומה שאין גבול ליכולת הפירוד והמחלוקת. לרבים יש תחושה שהתופעה בולטת דווקא בעם היהודי, כמו סיפור הבדיחה שפגישת שני יהודים גוררת אחריה שלוש דעות.. האם נוכל להגיע אי-פעם לתחושה ומצב דומה, לאחדות כל הפלגים והזרמים בעם ישראל? האם יש סיכוי שכל הקצוות יתאחדו ויהפכו לגוש אחד?