עברית

ורסם בתאריך 11 במאי 2012   בהתוועדות י"ב תמוז תשד"מ – 12 ביולי 1984. פנה הרבי לצלמי הטלוויזיה של JEM וסימן להם לומר "לחיים", כשהוא מוסיף ואומר לצלם

בזמננו נוצר טיפוס של 'בן חמישי' – הבן שאינו נוכח כלל סביב שולחן הסדר. תוצאת הטעות של ההורים שחשבו כי הדרך להשתלב בסביבה החדשה היא על-ידי התנערות מהמהות האמיתית והפנימית שלהם. חובה להתמסר אל הילדים האלה זמן רב לפני הפסח ולהשיבם אל שולחן הסדר היהודי

האם מרכיבי זהותנו הם הסממנים הלאומיים – מדינה, טריטוריה, שפה – או התורה ומצוותיה, שעליהן שמרנו בדבקות יותר משלושת-אלפים שנה?

מלחמה פנימית קשה התחוללה בליבו של החייל. כנגד כל השיקולים התעוררה בו בעוז נקודת היהדות. פתאום החליט כי בשום פנים ואופן לא ימיר את דתו, ויהי מה!

לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.

כשהתעודה מגיעה לידנו, על מה אנחנו מסתכלים קודם? על הציון באנגלית, או על ההתנהגות? ובעיקר, ממה אנו מתפעלים יותר, ממילות ההערכה של המורה על המידות הטובות, או מהציון הגבוה בחשבון?

"אני בדרך" שתי מילים שאני מסמס, כמה פעמים ביום. איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה או שיש לדרך משמעות ותכלית?

הרב דוד לאפין הינו מחבר, נואם ויועץ ניהולי ● בשנות השבעים המוקדמות, היה פעיל בקירוב יהודים, ביוהנסבורג שבדרום אפריקה ● כשהגיע אל הרבי ליחידות עם

האחדות היא מקור כוחו של עם-ישראל. כאשר הוא מאוחד, אין שום גורם היכול לפגוע בו

"לא מומלץ לחיות במדינה אחת ולהפעיל עסק במקום אחר, במיוחד אם הכלכלה היא לא יציבה.."