ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם ובנוסף לכך הוא בעל ריח טוב. לכן הוא רומז לאותם יהודים שיש בהם תורה והם גם בעלי מעשים טובים. לעומתו הלולב, בפריו (התמר) יש טעם אך אין בו ריח. והוא מסמל את תלמידי החכמים העוסקים כל היום בלימוד התורה ולכן אין להם הזדמנויות רבות לעשיית מעשים טובים.. אם-כן, מדוע אנו מברכים דווקא על הלולב?
שבעה 'אושפיזין' (אורחים) נאמנים יורדים מגן-העדן היישר לסוכה, וכך המקיים מצוות ישיבה בסוכה זוכה לגילוי פני ה'שכינה'..
כדי שנצליח במעשינו במשך כל השנה, לא די להצטייד ביראת-שמים ובהחלטות טובות אותן קיבלנו בראש השנה וביום הכיפורים.. חיילים יוצאים לקרב ובפיהם שיר-ניצחון, מלאי שמחה והתרוממות-רוח. עלינו למלא את עצמנו במאגרים של שמחה, אהבת-ישראל ואהבת ה' שנשאב בימי חג הסוכות ושמחת תורה
רק כאשר כל המינים הללו יהיו חבוקים ומאוחדים – תוכל לגשת אל הבורא ולקיים את המצווה
החומר גלם ממנו מרכיבים את הסוכה הוא לכאורה לא עוד דבר שיש להקדיש לו שימת לב עודפת. אולם לא כך הם פני הדברים
הרב אורי זוהר הנחה תוכנית אירוח בערוץ הראשון ובה ניסה לגשר על הפער בין אנשים שומרי תורה ומצוות לאנשים שאינם כאלו לעת-עתה. באחת התוכניות, אירח הרב זוהר
מבולבל ומיואש רץ אל רבי לוי יצחק מברדיצ’ב. הוא הבין, כי היתה זו הוראה של הצדיק, שלא יתנו לו להכנס לאף סוכה אחת בעיר..
כיצד נוטלים לולב? מה מברכים? בואו ונעבור יחד צעד אחר צעד כיצד לאחוז את הלולב והאתרוג, מה מברכים ואיך מנענעים
"גם אני יהודי הנני" .- אמר לשליחים המופתעים – "וגם אני מחבב את מצות ארבעת המינים. על כן אני מצטער מאד רבותי, אך האתרוג שלי אינו למכירה"
"מה קורה כאן?!" ליבו של מענדל החסיר פעימה: בתוך הקופסה התגלגלו בלי שמץ של הוד והדר כעשרים אתרוגים פשוטים…
