התורה מול המדע
המדע תובע אימות שנשען על ניסוי: "מסקנות" נחשבות ל"מדעיות" אם הן נחקרו על ידי ניסוי – אבל בוודאי שלא ביחס לתנאים שמעולם לא היו ידועים למין האנושי ולעולם לא יהיה ניתן לשכפל אותם ♦ הרבי כותב
המדע תובע אימות שנשען על ניסוי: "מסקנות" נחשבות ל"מדעיות" אם הן נחקרו על ידי ניסוי – אבל בוודאי שלא ביחס לתנאים שמעולם לא היו ידועים למין האנושי ולעולם לא יהיה ניתן לשכפל אותם ♦ הרבי כותב
"לו ידעתי עד היכן יגיעו הדברים, לא הייתי עושה את זה".. אם משפט זה מוכר לך – כתבה זו בשבילך
הוא היה סטונדט שחיפש את דרכו.. כשרצה 'להתאוורר' ונסע למנהטן עם ידיד, גילה לאכזבתו שהוא 'פיספס' את ה'לעקאח' האחרון ● סיפור אישי
לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות בתוך ימי החול והשגרה. המשימה האמיתית מתחילה עכשיו
השבוע בפרשת האזינו נושא משה את "שירת הפרידה" • לשירה זו מיוחסים סגולות רבות ובמיוחד כמקור לשאיבת כח ועידוד בעת יאוש • פרשת השבוע מוגשת בלשון קלה וברורה
שם המשחק היום הוא גלובליזציה. כלכלה עולמית משותפת, שיתוף פעולה מדעי, שיתוף פעולה בכל שטח אפשרי. דומה כי התחרות היחידה שנותרה היא התחרות על כיסו של הצרכן.
כשאנו יושבים בסוכה הקטנה וחוגגים את חג הסוכות אנו זוכרים שלמרות הרעידות והטלטלות, הסוכה הזאת כבר ראתה הכול ועמדה בכול
כמו המינים, גם לנו קדושה ייחודית רק מכוח האחדות בין כולנו. הקדוש-ברוך-הוא משרה קדושה וברכות באיכות אחרת לגמרי כאשר שוררת בין כולנו אהבה ואחווה אמתית
במצוות הרבי מליובאוויטש יוצאים החב"דניקים בחג הסוכות להביא את שמחת החג לכל יהודי. כך זה נראה..
למה החג נקרא דווקא על שם מצוות הסוכה? ישנה הרי מצווה לא פחות חשובה נוספת, מצוות ארבעת המינים. למה שהחג לא יקרא חג האתרוג או חג הלולב?