למלא את מצברי השמחה
עצם השמחה והביטחון בה' יש בהם להשפיע על המציאות, שהדברים הרעים אכן ייעלמו ויתגלה הטוב. נשמח בשמחת התורה, וה' יעזור שתהיה בליבנו שמחה כל השנה
עצם השמחה והביטחון בה' יש בהם להשפיע על המציאות, שהדברים הרעים אכן ייעלמו ויתגלה הטוב. נשמח בשמחת התורה, וה' יעזור שתהיה בליבנו שמחה כל השנה
התפילה מזכירה לנו, כי אפילו לאנשים שהם "יושבי חושך וצלמוות" במובן רוחני, יש תקווה כאשר הם מודעים למצבם, מעריכים נכונה את מעמדם וחוזרים בתשובה שלימה אל ה'. או אז מראה להם הקב"ה את חסדו, שאפילו אם יש להם ולו רק מלאך טוב אחד, שנוצר כתוצאה ממעשיהם הטובים, מיד פודה אותם הבורא מרדת שחת ומשיבם אליו..
הכפרות, הסעודה המפסקת, תפילת כל נדרי'כל נדרי', מפטיר יונה ותפילת נעילה • המדריך המלא ליום הכיפורים
אילו הייתה ניתנת לנו האפשרות להציץ ב'ספרים' של מעלה, היינו רואים שם כבר לפני שנה את כל הטלטלות שחווה העולם כולו בשנה החולפת. • תפילות הימים הנוראים משקפות את הרובד הנסתר של אירועים ומהלכים. אם נדמה לנו כי אנחנו מנהלים את הדברים, ובידינו בלבד לקבוע מה יהיה. מתברר שמוקדי ההכרעה האמיתיים אינם מצויים כאן אלא למעלה.
עם סיומם של חגי תשרי ובשיאם שמחת תורה, לא פעם ישנה תחושה של חוסר המשכיות, לאחר שיא של הזמנים בחוויות רוחניות, נראה כי משהו נקטע בשיאו ומשהו "מוריד" אותנו בחזרה להתחלה.. ל"בראשית", מתוך תחושה של אם אין עם מה להמשיך.. אז, נתחיל מחדש.
חודשי השנה משולים לקרונות הרכבת שאת כולם מוביל הקטר, הלא הוא חודש תשרי, ממנו אנו שואבים כוחות רוחניים למשך כל השנה. מהו ה"שלל" הרוחני שהרווחנו ב"יריד" החגים בחודש האחרון?
ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם ובנוסף לכך הוא בעל ריח טוב. לכן הוא רומז לאותם יהודים שיש בהם תורה והם גם בעלי מעשים טובים. לעומתו הלולב, בפריו (התמר) יש טעם אך אין בו ריח. והוא מסמל את תלמידי החכמים העוסקים כל היום בלימוד התורה ולכן אין להם הזדמנויות רבות לעשיית מעשים טובים.. אם-כן, מדוע אנו מברכים דווקא על הלולב?
מי חייב לצום? • איך ומתי עושים סעודה מפסקת? • מה מותר ומה אסור? • מהם ההנהגות המיוחדות ביום כיפור • נקודות עיקריות ליום הכיפורים
יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על-ידי הצום, התפילה והתשובה.
מנסיון חיינו אנו יכולים להבחין בשני סוגים של צעקות כאב. כאשר הכאב נסבל עדיין, מבטא אותו האדם במילים, דבר המוכיח שהכאב הוא מוגבל ואינו חזק כל כך. אולם, כאשר הכאב הוא עמוק יותר ובלתי נסבל, חש האדם כי אין בכוחן של המילים לבטא את כאבו הגדול והוא צועק ללא מילים: "אוי! ווי"! זוהי התקיעה בשופר – "קול פשוט" – בלי מילים ובלי מנגינה..