חגי תשרי

לפניכם קטע קצר, מתוך חוויה עוצמתית ומתמשכת אליה היו שותפים אלפי חסידים, נערים וילדים, זקנים ועמך בית ישראל שהצטופפו בבית הרבי לשמחת תורה אשתקד

הצטרפו האחים וראו, הפלא ופלא! הם קראו.הנה ארמון המלך! אך מה זה? בכי ומספד? מה קורה? הם המשיכו וראו כי בת המלך חולה מאוד ואין לה מרפא. והמלך מכריז: האיש אשר יביא מזור לביתי לו אתננה לאשה!

"גם אני יהודי הנני" .- אמר לשליחים המופתעים – "וגם אני מחבב את מצות ארבעת המינים. על כן אני מצטער מאד רבותי, אך האתרוג שלי אינו למכירה"

הימים הנוראים הם הזמן לבקש באמת, על עצמנו ועל ארצנו, על בנינו ועל עמנו. לפנות אל ה’ כילד הפונה אל אביו, ולבקש בכל לב ונפש

עדיין מהדהדים באוזניי קולות הבכי של כל הניצבים שם, בזמן התקיעות. באותה שעה לא היה לי ספק כי קולות התקיעה והיבבה הגיעו עד כיסא-הכבוד

בבית האיכר תחנות הפעלה לכל הגילאים הכוללת הדרכות שונות ופעילויות עם בעלי חיים. אתם מוזמנים להצטרף לאלפי המבקרים שמגיעים אלינו כל שנה וליהנות מהמיטב שיש לטבע להציע.

ישבתי על הכורסא בסלון הבית, ובמקום להרבות במלל, פיזמתי לעצמי באופן שגם הסובב ישמע, את אחד מניגוניו הידועים של רבנו הזקן בעל התניא – על המילים "אלי אתה ואודך". תוך כדי ’אמירת’ הניגון התרגשתי וזלגו עיניי דמעות. כשהרמתי את עפעפיי, הופתעתי לראות את אותו אדם כשהוא יושב מולי, וגם – בוכה…