חגי תשרי

שבעה 'אושפיזין' (אורחים) נאמנים יורדים מגן-העדן היישר לסוכה, וכך המקיים מצוות ישיבה בסוכה זוכה לגילוי פני ה'שכינה'..

כדי שנצליח במעשינו במשך כל השנה, לא די להצטייד ביראת-שמים ובהחלטות טובות אותן קיבלנו בראש השנה וביום הכיפורים.. חיילים יוצאים לקרב ובפיהם שיר-ניצחון, מלאי שמחה והתרוממות-רוח. עלינו למלא את עצמנו במאגרים של שמחה, אהבת-ישראל ואהבת ה' שנשאב בימי חג הסוכות ושמחת תורה

יום הכיפורים נוגע בלבבות של כולם. גם הציניקנים הגדולים ביותר לא נותרים אדישים בהגיע היום הזה. כל עם ישראל, ביחד, שוכח מהקיטוב והמחלוקות ומתאחד ליום שלם, אנחנו – כל עם ישראל – והקב"ה. מה הסוד של היום הזה? איך ייתכן שהוא מצליח להדליק ניצוץ אצל כולם? הרב שבתי סלבטיצקי בשיעור מרגש עם טעם מיוחד לקראת יום הכיפורים.

הם נכנסים לבית הכנסת ביום הכיפורים, האחד בצעדים בטוחים ומשנהו בצעדים מהוססים • על שני סוגים של יום כיפור; ירושלמי ותל-אביבי

כשם שלעבודת הכוהן הגדול ביום-הכיפורים יש משקל מיוחד – כך גם למעשינו ביום-הכיפורים יש משקל מיוחד. החרטה והחזרה בתשובה ביום זה משפיעות הרבה יותר מאשר בכל יום

רבונו של עולם , עמך ישראל, עומדים בשעה זו ומבקשים מלפניך נחת מבנים, בריאות, אריכות ימים ופרנסה. האם אנו "חיילי ניקולאי" נבקש נחת מבנים? – הרי בנים אין לנו, הרי כולנו רווקים! הנבקש אריכות ימים? – הרי חיינו אינם חיים!..אם כן מה נבקש לעצמנו ? לעצמנו אנו אין לנו מה לבקש, ואנו מבקשים איפוא, רק בשביל, יתגדל ויתקדש שמיה רבא!

נוהגים ישראל לחלוק כבוד רב לספר התורה, קמים לכבודו כשמוציאים אותו מארון הקודש או כשמכניסים אותו ונוהגים לנשק אותו. על קדושתו ויחודו של הספר שהיווה את תוכנית הבריאה לעולמנו

עצם השמחה והביטחון בה' יש בהם להשפיע על המציאות, שהדברים הרעים אכן ייעלמו ויתגלה הטוב. נשמח בשמחת התורה, וה' יעזור שתהיה בליבנו שמחה כל השנה

כאשר תופס היהודי ב'עץ-חיים' של ספר-התורה וצועק 'שישו ושמחו בשמחת-תורה'. כל העולמות העלונים מקנאים בו

התפילה מזכירה לנו, כי אפילו לאנשים שהם "יושבי חושך וצלמוות" במובן רוחני, יש תקווה כאשר הם מודעים למצבם, מעריכים נכונה את מעמדם וחוזרים בתשובה שלימה אל ה'. או אז מראה להם הקב"ה את חסדו, שאפילו אם יש להם ולו רק מלאך טוב אחד, שנוצר כתוצאה ממעשיהם הטובים, מיד פודה אותם הבורא מרדת שחת ומשיבם אליו..